רבי נחמן מברסלב  - חגי ישראל - ברסלב שיעורי תורה חוק נתן - לימוד יומי בספר הקדוש חק נתן - ברסלב אלבום תמונות - תמונות ראש הישיבה ואלפי תמונות צדיקים תולדות ברסלב - תולדות רבי נחמן מברסלב זל ותלמידיו הקדושים ברכות מהרב - רבי יוסף שובלי שליט"א צור קשר - ישיבת תיקון המידות דחסידי ברסלב Breslev english site
מנהג ההדלקה - ל"ג בעומר - רבי שמעון בר יוחאי
רבי שמעון בר יוחאי - חזרה לדף התפריט

מנהג ההדלקה

סגולת ההדלקה

בי"ח אייר יומא דהילולא של הרשב"י, באים מכל הסביבות ומדליקים אבוקות גדולות, מלבד מה שמדליקין עליה נר תמיד וכו', שהרבה עקרות נפקדו וחולים נתרפאו בנדר ונדבה שהתנדבו למקום ההוא. (ריבינו עובדיה מברטנורא)

נשמות האבות הקדושים עומדים שם

האור 'החיים הקדוש בכה בל ליל ל"ג בעומר בעת הדלקה דהילולא, ועמד מרחוק באמרו האיך אגש אל הערפל אשר שם עומדים נשמות האבות הקדושים אברהם יצחק ויעקב וכל קדושים עמהם. (אלף כתב )

נשמות ישראל מקבלים תיקונם

. הרה"ק ר' אברהם יעקב מסאדיגורא זי"ע התבטא פעם, כי רבבות נשמות ישראל מקבלות את תיקונם בהדלקה זו לכבוד התנא האלוקי רשב"י. (נר ישראל)

האור כי טוב מתחיל להתנוצץ

ובזה תבין מנהג ישראל תורה הוא, להדליק נרות ומאורות ביום זה, לכבוד האור כי טוב שמתחיל להתנוצץ ביום זה היקר ל"ג בעומר טו"ב ימים קודם מתן תורה, ולכבוד נשמת מאור התורה בוצינא קדישא אשר נתגלה ביום הזה, וביום הזה עלה לשמי מרומים, והוא יומא דהילולא דיליה לאורו נסע ונלך. (בני יששכר)

היום לא החשיך

יש לומר טעם על מנהג הדלקה, דהנה רבי שמעון כשהיה מגלה רזין ביום ההוא באדרא קדישא אמר וז"ל, והשתא בעינא לגלאה רזין קמיה דקודשא בריך הוא וכו', והאי יומא לא יתרחק למיעל לדוכתיה כיומא אחרה, דהא כל יומא דא ברשותי קיימא עכ"ל. רצונו לומר שהיה היום מתארך באורו ולא היה רשות לאור היום להתחשך, היינו שיתפנה מן העולם, עד שנתן ר' שמעון רשות, וזה יורה כי כל האורות בטלים ומשמשים של האור כי טוב היינו רזין סתימין דאורייתא אשר גנוז בה אור הגנוז לצדיקים, על כן אור היום ההוא היה מתארך ושמר פקודתו של רבי שמעון, הנה לבעבור זה מרבין אור ביום הזה. ( בני יששכר)

ימי הספירה ניתנו בכדי להאיר את החשיכה

אפשר לתת טעם לזה שמרבין בנרות ועושיו מדורות ביום זה, להורות שימי הספירה ניתנו בכדי להאיר את חשכות החומריות, ודבר המסוגל לזה הוא תורתו של רשב"י, ספר הזוהר, ולכן מרבין בנרות בהילולא דיליה, וזה על דרך הכתוב כי אשב בחשך, ד' אור לי.( איבא דאברהם)

הדלקת הרבה נרות

אחר שקיבל הרה"ק מו"ה משה מראזואדוב ענין ל"ג בעומר מהרה"ק מצאנז זי"ע, ציוה לכל קרוביו שכל מנורות של כסף שיש להם בביתם יביאו לבית מדרשו, והדליק בהם נרות ביום הק' הלזה, לכבוד הילולא דרשב"י. (בשפתי צדיקים) להדליק הרבה נרות. אבוה"ק זי"ע היו נוהגים להדליק הרבה נרות בל"ג בעומר לכבודו של התנא האלוקי רשב"י, ויש צדיקים שהקפידו שכל אחד ידליק נר לכבודו והיו עושים סעודה גדולה ביום ל"ג בעומר לכבוד ההילולא שלו. (אור הנר) לשם יחוד. שמעתי מפי אבא מארי ז"ל, שרצונו, שכל אחד יביא נר להדליק קודם תפילת ערבית, לכבוד הרשב"י, וטוב לומר כשמדליק, הריני מדליק נרות לכבוד התנא רבי שמעון בר יוחאי, אור צדיקים ישמת נר רשעים ידעך, ויהי נועם וגו'. ומנהג להדליק נרות כמנין טוב. (משמרת שלום) הריני מדליק לכבוד התנא האלוקי רשב"י. בספר שער שמעון מובא תפילה לומר לפני ההדלקה לכבוד הרשב"י, 'הריני מתנדב שמן למאור לעילוי נשמת רשב"י ע"ה, כדי שהקב"ה בזכות רשב"י יצילנו לי ולאשתי ולבני, מכל חולי ומכאוב, ונהיה בריאים דשנים ורעננים, ויצילנו מכל צרה וצוקה ומכל מיני פורעניות המתרגשות לבוא לעולם, ונהיה שקטים ושאננים, ויהי רצון מלפניך ד' אלקינו ואלוקי אבותינו, שעל ידי הדלקה זו תזכנו לבני חיי אריכי ומזוני רויחי, ותתן לנו חיים ארוכים. (מסע מירון) מעשה שהיה. בבית הכנסת הגדולה בלבוב הדליק השמש הרבה נרות ביום ל"ג בעומר לכבוד התנא הקדוש ר' שמעון בן יוחאי ככל אשר אנחנו עושים היום בכל תפוצות ישראל, פעם אחת כשבא הגבאי של בית הכנסת וראה את השמש מרבה בהדלקת הנרות, קצף עליו מאוד, ויאמר למה תרבה בהוצאות יתירות, הלא הוא ככל המון התנאים הקדושים ואין אנו מדליקים מאומה ביומא דהילולא שלהם, ונתן צו לכבות הנרות, וכן עשו מיראתם אותו, ולא עברו ימים והנה הגבאי הלזה נחלה ולא הוציא שנתו ר"ל, ומיום ההוא מנהג הבית הכנסת שם להרבות בנרות יותר לכבוד התנא הקדוש רשב"י זי"ע. (ספורי אנשי שם)

מדליקים נרות ושורפים בגדים במדורה

. פעם אחת היה רב אחד במירון, וראה אנשים ונשים באים ומשתטחים אל הציון דרשב"י, והביאו עמהם בגדים חשובים של שש ומשי ושאר מטפחות בדמים יקרים, ושורפים אותם אצל קבר רשב"י בשמחה רבה, ובראות הרב כן מנע אותם מלשרוף בגדים הנ"ל וצוה להם שימכרו הבגדים ויתנו דמם לעניים, ותיכף באותו לילה בא לו רשב"י זיע"א בחלום ואמר לו כשם שמנעת אותם מלעשות שמחתי, לכן לא ישלים שנתו רחמנא ליצלן. אותה שעה נזדעזע הרב וקם משנתו, ומרוב פחדו קרא לאנשים ההם וביקש מהם שיעשו כמנהגם, והוא גם כן השתדל עמהם. וביום שאחר כך עשה הרב הנ"ל סיגופים ותעניות והרבה בתפילה ובתחנונים, חזר רשב"י ובא אליו פעם ב' בחלום, ואמר לו אל תצער עצמך כי כבר נגזר עליך הגזירה, ולא עבר ג' חדשים ונסתלק הרב בחולי מעיים רח"ל. (קובץ תרב"ץ) כעין מעשה הנ"ל היה גם כאשר פעם אחת הגיע גביר עם בנו יחידו על ציון של התנא האלוקי רשב"י ביום ההילולא, וכיון שראה השמחה הגדולה שם היתה לו תמיה גדולה על זו השמחה, וצעק צעקה גדולה, ואמר רשב"י מת באותו היום, וראוי לבכות בכיה גדולה בזה היום, ואף גם זאת שאתם שמחים, וגער בהם בנזיפה גדולה ונתבטלה השמחה. ולמחרתו נפל הבן יחיד של הגביר הנ"ל למטה ונעשה חלש ומת, ובלילה בא רשב"י אליו בחלום ואמר לו מאחר שאתה בטלת שמחתי, לכן אני ביטלתי שמחתך. (אגרות ארץ ישראל עמוד ד"ש ) סודר למדורה. הרה"ק ר' ברוך ממעזיבו'ז זי"ע היה נוהג לקנות בכל שנה סודר, ושלחו למירון להשליכו להמדורה שנדלק לכבוד הרשב"י. (בית ישראל) שריפת בגדים. הא דהמנהג בארץ ישראל בל"ג בעומר לשרוף בגדים על קברו של רשב"י, עיין שו"ת חתם סופר (יו"ד ס' רל"ג) שקרא תגר על זה עיי"ש. ועיין שו"ת שם ארי' (או"ח סימן י"ד). אמנם בספר ישועות מלכו (לקוטים עו) הביא טעם לזה, דהענין הוא, דקודם החטא של אדם הראשון היו ערומים ולא הוצרכו למלבושים, ולאחר החטא הלבישם ד'. ולכן המנהג שהכלה נותנת להחתן טלית של מצוה, להורות שהיא גרמה לו זה שיצטרך ללבוש בגדים, ומתקנת דבר זה בטלית של מצוה, כמו כן היה אצל ר' שמעון בר יוחאי שישב במערה בלי שום לבוש, כיון שהיה מדרגתו כמו באדם הראשון קודם החטא, וזה מרמזים בשריפת הבגדים על קברו של רשב"י, להראות שהצדיק הזה לא היה צריך לשום מלבוש, כי היה כמו אדם הראשון קודם החטא. (פרדס יוסף) טעם לשריפת בגדים. יש לומר טעם בהא ששורפיו הבגדים לכבוד רשב"י, לפי מה שכתב בספר אגרא דפירקא (רמז שכ"ה) וכן הוא מבואר בכמה מהספרים הקדושים, דבאמת גם בש"ס הכל הוא סודות נעלמים על פי דרך הנסתר, רק שהלבישו דבריהם בלבוש הפשט, מה שאין כן בזוהר הק' שהוא בלי שום לבוש, וכמו דמתאמרא משמיה דהרה"ק מוהר"ם מרימנוב זיע"א שקרא את הזוהר הקדוש נגלה והש"ס נסתר, כי בזוהר הקדוש הכל כתוב מפורש מה שאין כן בש"ס הכל מלובש בלבושין על דרך הפשט, ולפי זה יש לומר דביומא דהילולא דרשב"י שגילה סודות התורה' הק' בלי שום לבוש, לכן שורפין אז את המלבושים. (אגרא דצבי)

(מלוקט מתוך הקונטרס "ציונים יקרים")

חזרה לראשית הדף של לג בעומר ורבי שמעון בר יוחאי - ליקוטים