ישיבת תיקון המידות הינה ישיבה לבעלי תשובה, שהקים ויסד מורנו ורבנו עטרת ראשנו ותפארתנו, הרה"צ רבי יוסף שובלי שליט"א. על דרך רבנו קודש הקודשים רבי נחמן מברסלב זי"ע.

להדריך אותנו על דרך טהרת הקודש של אבותינו ורבותינו הקדושים ע"ה, בחינוך והדרכה על אמונה זכה וברורה בבורא כל עולמים, שיבור המידות הרעות, והארת המידות הטובות, לתקן המידות האנושיות כדי שיאירו ויתוקנו המידות העליונות, התדבקות בצדיקים ולהסתופפות בצילם, עליה לקברות הצדיקים לתפילות תחינות ובקשות. לימוד תורה, והרבצת תורה גם ברחבי הארץ. והכל לכבוד שכינת עוזנו להעלותה ולהקמתה מעפרא שמתפלשת בה כבר אלפיים שנה, להסיר מעליה בגדי אלמנותה ולהלבישה בכ"ד קישוטי כלה ולייחדה בבעלה צור שוכן מעונה.

ולפני שנציג את הישיבה, נפתח בהודאה ותודה לבורא כל עולמים על שמחיינו ומקיימנו בגלות קשה זו, ובו אנו בוטחים ואותו אנו אוהבים, ולו אנו מודים על כל הטובות שעושה עמנו ומזכה אותנו להתקרב אליו ואל תורתו הקדושה ואל עבדיו האמיתיים, ובפרט לאדונינו מורנו ורבנו ה"נחל נובע מקור חכמה" רבנו הקדוש רבי נחמן מברסלב זי"ע, ובפרט למורנו ורבנו חיות נפשינו רבנו רבי יוסף שובלי שליט"א.

היסטורית הישיבה

קריית ים.

העיר קריית ים, אשר נוסדה עוד לפני קום המדינה, כל שנות קיומה עדין לא אכלסה בתוכה מקום ישיבה עם תלמידים הכוללת אכילה שתייה מגורים וכו'. בתי כנסיות היו לרוב, אבל "עשרה בטלנים" אף פעם לא היו.

מה זה "עשרה בטלנים"? המשנה במסכת מגילה אומרת "איזו היא עיר גדולה, כל שיש בה עשרה בטלנים" עכ"ל. עשרה בטלנים אלו עשרה אנשים שבטלים מעסקי העולם הזה ועוסקים רק בעסקי העולם הבא, דהיינו שעוסקים כל היום בלימוד התורה והיראה.

בשנים תשנ"ה-ו-ז, ועוד לפני כן, היו גזרות קשות בעיר כמו מיתות משונות של בחורים בתאונות וכו', רציחות שונות ר"ל, ועוד מכות רבות לא עלינו. עד שבשנת תשנ"ז שנפתח מקום תורה מקום יראה ישיבתנו הקדושה, פסקו כל הצרות, ומוכח למספר אנשים ששמו ליבם לעניין.

כך שהישיבה הכניסה הרבה ברכה לעיר, אך לצערנו הרבה לא מכירים בזאת, ועוד שמקשים עלינו, והרבה עוצרים בעדינו. וכבר אמר דבר קשה המהנדס הכללי של הקריות, הבל יפצה פיו, וכך אמר: "העיר קריית ים, אופן צורת בנייתה והקמתה הוא לא היה בשביל לאכלס בתוכה ישיבות", אך על אפו וחמתו היא עוד תאכלס ישיבות לרוב.

תשנ"ז

מקום הישיבה נפתח בשנת תשנ"ז בתוך חנות במרכז חנויות בקרית ים, אשר נתרמה ע"י יהודי יקר בשם מר יצחק פלאס ה"י. הישיבה במשך כל השנים בניתוק גמור מצד הרחוב, כך שהישיבה הפכה לרשות בפני עצמה. הכניסה לישיבה לא מצד מרכז החניות אלא מהצד האחורי, לשם הוצמד קרוואן כדי לשמש כמגורים לבחורים.

למרות כל הקשיים הרבים בתחילת הקמת הישיבה שהו שם הבחורים במסירות נפש עצומה, כגון בחורף בקור הגדול ששורר בקרוואן אשר ללא קירות בידוד, התקרה נטפה מים כך שלרגלי הבחורים דליים לקליטת המים מהתקרה, מקלחות ומקווה עדין לא היה, כך שהבחורים צעדו למקווה של קריית שמואל במרחק של כעשרים דקות הליכה, מספר פעמים בשבוע כדי להתקלח ולטבול. ועוד ועוד.

ראש הישיבה לא שקט על הנ"ל וביקש את יצחק פלאס כדי שימשיך את המצווה שהתחיל ויקים במקום מקווה טהרה עם מקלחות וגם מגורים נוחים יותר. ואת יצחק חיפשו אך לא השיגו, וראש הישיבה עמד על זאת שיגיע יצחק בדחיפות לישיבה.

באותו השבוע יצחק הגיע בעצמו לישיבה וסיפורו בפיו, הוא נסע לטבול במקווה שמעיה ואבטליון עם מספר ידידים, וכשטבל, מיד כשהרים את ראשו מהמים ראה מול עיניו את דמות ראש הישיבה עומדת לפניו שמצווה אותו שמיד יגיע לישיבה, נבהל למחזה עיניו ולא ידע אם נמצא בחלום או מציאות, לא התמהמה ומשם נסע ישירות לישיבה לחפש את מו"ר, לבדוק האם באמת מחפש הוא אותו או שסתם היה לו דמיון. ונפגש עם מו"ר וסיפר המעשה, ומו"ר ענה: הן חיפשתיך. ומו"ר אמר לו, כיצד התלמידים הולכים למרחק כדי להתקלח ולטבול וכו', ושצריך להעמיד תיכף ומיד מקלחות ומקווה.

יצחק לא היסס וכבר התחיל לפעול בנושא, בסמוך לישיבה היו בבעלותו מחסנים ישנים שהיו בעבר של החנויות. ותיכף פינה משם חפציו, והביא לשם קבלן ופועלים ועמד עליהם במשטר עד לסיום כל העבודה של הקמת מקום מגורים עם מקווה ומקלחות. ושם היה נס גלוי שהכירו בו כולם פה אחד, שמהלך וזמן הבניה והסיום לא היה על דרך הטבע כלל, שתוך שבוע סיימו את שיפוץ המחסנים, בניית המקווה והמקלחות, ואת מקום המגורים הגדול בסמוך, בגודל של 90 מטר רבוע לערך, ואשר זה המקום משמש עד להיום כמקום מגורים לתלמידים, מטבח, וחדר אוכל.

המקווה, לבקשת יצחק פלאס, נקרא על שם התנאים שמעיה ואבטליון בסיבת הנס שקרה לו שם.

תשנ"ט

ברוך השם מספר התלמידים הלך וגדל, והיינו צריכים להרחיב גבולינו, ובשנת תשנ"ט הבאנו לרחבת הישיבה עוד שני קרוואנים. אך ה'בעל דבר' לא שקט והתחיל לפעול כנגד, רבים קמו עלינו ולא הסכימו לקרוואנים שיאכלסו בחורי ישיבה, עד כדי שבעיתונות המקומית כבר "זכינו" לפרסום ממעשה הקרוואנים. ומספר תושבים פנו אל ועדת ערים, וכמובן ועדת ערים ה"דואגת" לתושבים הגיעו בשמחה כדי לפנות את מקום התורה, ובאו בגאווה וחוצפה גדולה כדי שנפנה את הקרוואנים, ולא הסכמנו. אך בעוונותינו אנו עדין בגלות והכח ביד מלכות דסטרא אחרא, והוציאו צו הריסה ובאו וסימנו הקרוואנים להריסה. ואף ראש העיר, בני סטלקול, נכנס לתמונה, והיה צריך להפגין לתושבים שהוא ראש עיר טוב ש"דואג" לעיר ותושביו, ויסלק את הקרוואנים "המפריעים" לכל העיר, ולנו הוא הבטיח שאם נפנה ייתן לנו מקום בנוי טוב ומסודר.

והסכמנו ופינינו את הקרוואנים, אך ההבטחה של ראש העיר התפנתה ביחד עם הקרוואנים, למרות הטובות שקיבל מאיתנו.

ולכל אותם המונעים מתורה ויראה, כל מאמצם לשוא הוא, וכבר נאמר "וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ". כמה שיבזו ויחלקו וימנעו אותנו מתורה ויראה, אדרבה נעלה מעלה מעלה ונרחיב גבולינו. זה כלל ברזל שקבע אותו רבנו ז"ל שאמר שהמחלוקת היא כמו מים לאדם שמגדלת ומחזקת ומגביהה אותו.

כך שכל זמן קיומנו אין אנו נתמכים ומתוקצבים בשום פנים ואופן מאף גורם ציבורי ממשלתי וכו', ונהפוך הוא, רק מניעה והפרעה הם לנו. ורק עליו יתברך שמו אנו שמים משענינו, ורק הוא יתברך הושיענו ויושיענו.

תש"ס

שנת תש"ס הרחבנו את ישיבתינו וחיברנו את בית המדרש עם הקרוואן הצמוד, הוספנו מבנה למגורים שישמש כמטבח, ושיפצנו את המגורים, והתרחבה הישיבה, וגם התרבו האנשים ברוך השם.

תשס"א

בשנת תשס"א מו"ר ציוה להעמיד קיר מבית המדרש למגורים, אשר היו מפוצלים עד כה, כך שתהיה מחיצה גמורה מהרחוב הפרוץ. ולמעשה הפכו בית המדרש והמגורים להיות במתחם מאוחד מכל עבר.

ועם הקמת הקיר, רבים קמו עלינו עוד יותר, כאילו הועמד הקיר בתוך רשותם שלהם. והגיע ראש ועדת ערים של הקריות בכבודו ובעצמו, מר פדידה, עם מהנדס הקריות, אל מו"ר, בתלונה על הקיר ובדרישה שנסתור אותו. אבל ברוך השם עד להיום, אותם סתרו מתפקידם, והקיר עומד על תילו.

כמו כן, פתחה הישיבה מכון להוצאת ספרים בשם "נצחתי ואנצח", מאז פתיחת המכון ועד היום הוציאה הישיבה בס"ד שבעה ספרים בתורת רבנו הקדוש מוהר"ן מברסלב זי"ע. המכון ראה פרי בעמלו בהוצאת הספרים הנפלאים. תודתינו נתונה לידידנו החשוב מר שמעון כהן שקידם את כל ענין הדפוס במסירות נפש וגוף, במהלכי ההוצאה. ישלם השם פעלו, אמן. לדף ההוצאה לחץ כאן.

תשס"ג

בשבועות תשס"ג מו"ר ציוה על כל האברכים הנשואים לעבור למקום תורה, לעיר של תורה. וכך היה שתוך מספר חודשים רוב האברכים הנשואים עברו לעיר אלעד יחד עם מו"ר שליט"א.

אולם מקום הבחורים הרווקים נשאר בישיבה בקרית ים, ובעצם עיקר הישיבה שם, ואף על פי שראש הישיבה עבר לעיר אלעד רוב זמנו הוא בישיבה בקרית ים ושם מוסר שיעוריו ארבע פעמים בשבוע, ראשון שני רביעי וחמישי, ותלמידי אלעד מכתתין רגליהם תדיר מספר פעמים בשבוע לקרית ים לשמוע את דרשות מו"ר.

בשנה זו הישיבה הוציאה לאור את הספר הקדוש "חוק נתן ולא יעבור". לימוד יומי בכל ספרי רבנו, לסיימם בשנה אחת. ומובא כאן באתר לכל דבעי. לחץ כאן לחוק נתן.

תשס"ד

בעיר אלעד התגבשו האברכים, והקימו בכוחות עצמם בית מדרש לישיבה. גם כאן, כמו בעבר, הכל מכספם שלהם ולא משום תמיכה מוסדית ציבורית כלשהיא, וזאת למרות הבטחות רבות של מועצת העיר לפעול בנושא.

ובכל שנות קיומנו לא נתמכנו מאף גורם ציבורי מדיני ממשלתי וכו', אלא רק מאנשי קהילתינו.

תשס"ה

ברוך השם שופצו והורחבו מעט שני בתי המדרש, בקרית ים ובאלעד. וכמו כן, נפתח אתר הישיבה באינטרנט הלזה.

מפעולות הישיבה

שביתת שבתות ומועדים בציון הקדוש של אדונינו "עיר וקדיש מן שמיא נחית" רבי שמעון בר יוחאי זי"ע במירון.
ועוד ...