רבי נחמן מברסלב  - חגי ישראל - ברסלב שיעורי תורה חוק נתן - לימוד יומי בספר הקדוש חק נתן - ברסלב אלבום תמונות - תמונות ראש הישיבה ואלפי תמונות צדיקים תולדות ברסלב - תולדות רבי נחמן מברסלב זל ותלמידיו הקדושים ברכות מהרב - רבי יוסף שובלי שליט"א צור קשר - ישיבת תיקון המידות דחסידי ברסלב Breslev english site
חג השבועות

שבועות




מעט מליקוטי עצות - חג השבועות

מועדי ה' ספירה ושבועות:

א. על ידי שמחת פורים בהמחאת כף ורקודין, על ידי זה זוכין לקים מצות ספירת העמר בשלמות, ועל ידי זה זוכין לקבלת התורה בנגלה ונסתר (י, ח):

ב. כל מה שהעולם מדברים בכל ימי הספירה, הם מדברים רק מהספירה של אותו היום. ומי שהוא מבין יוכל לשמע ולידע זאת, אם יטה אזנו היטב לספורי דבריהם, ישמע שהם מדברים רק מהספירה של אותו היום (קפב):

ג. ארבעים ותשעה ימי הספירה הם כנגד ארבעים ותשעה שערי תשובה שהם כנגד ארבעים ותשעה אותיות שבשמות השבטים, שעל ידי אלו האותיות והשערים אנו צריכין לשוב בתשובה אליו יתברך. ושבועות הוא בחינת שער החמשים שהוא בחינת התשובה של השם יתברך, מה שהוא יתברך צריך לשוב בתשובה, כביכול, דהינו שישוב אלינו ברחמים. וכל אלו השערים זוכין להגיע אליהן ולפתחן על ידי אמירת תהלים [עין תשובה ל"ב] , על כן צריכין לזהר ביותר בארבעים ותשעה ימי הספירה לומר תהלים בכונה, כדי לזכות על ידי תהלים לכל שערי תשובה הנזכרים לעיל שהם כנגד ימי הספירה, שבהם אנו צריכים להטהר מזוהמתנו ולשוב אליו יתברך, כדי שהוא יתברך ישוב אלינו בשבועות, כנזכר לעיל (ח"ב, עג):

ד. טבילת המקוה בשבועות הוא חסד עליון ורחמים גדולים ודעת נפלא מאד. כי שבועות הוא שכל דק ועליון וגבוה מאד שהוא חסדים ורחמים גדולים מאד, כי הרחמים הם כפי הדעת, כמו שנתבאר במקום אחר. אשרי הזוכה לקבל קדושת שבועות בפרט המקוה של שבועות שהיא מקוה של שער החמשים שמשם נמשך הקדושה והטהרה על ישראל אז (ח"א. נו, ז):

ה. בשבועות מקבלין התורה, ואז יכולין לקבל חיות חדש ולהמשיך רפואה להראה (רסו):


מעט מספר התודעה בענין חג שבועות

דינים ומנהגים לחג השבועות:

כל תפילות החג והקידוש ביום טוב זה, כתפילות והקידוש של כל שלש הרגלים, אלא שמזכיר 'את יום חג השבועות הזה זמן מתן תורתנו'. ובמוסף מזכיר את מוספי היום ואת המנחה החדשה שהקריבו בו, ואומר וביום הבכורים. וכן גומרין בו את ההלל כשאר רגלים:

וכן אומר 'שהחינו' בקידוש היום כבשאר רגלים. והאשה מברכת 'שהחינו' עם הברכה שמברכת על הנרות קודם הדלקתם - כפי המנהג. ומצוה לעשות בו שתי סעודות על בשר ויין, הכל כמו ברגלים אחרים:

ונוהגים לטבול בערב שבועות, שחיב אדם לטהר עצמו ברגל. ויש נוהגים לטבול גם פעם שניה ביום טוב שחרית, זכר לטהרה שנטהרו ישראל בימי הפרישה כדי לקבל את התורה בטהרה:

אף על פי שבכל ערבי יום טוב נוהגים להקדים קצת תפילת ערבית של יום טוב, בליל שבועות מאחרים להתפלל עד אחר צאת הכוכבים, לפי שהתורה אמרה (על הימים שלפני החג) שבע שבתות תמימת תהיינה (ויקרא כג), ואם יקדימו לקבל קדושת יום טוב מבעוד יום, והוא היום הארבעים ותשעה לספירה, נמצא שהחסירו מעט ממ"ט ימי הספירה ואין זה 'תמימות':

וכן הקידוש שעל היין של שבועות, אין אומרים אותו עד שיהיה לילה ודאי:

נוהגים לשטוח עשבים או ענפי עצים בבתים ובבית הכנסת, לחג השבועות. ויש המעטרים את ספר התורה בשושנים:

אם לא הכין את העלים מערב שבועות, אסור לקחת סתם עלים (אפילו אם נתלשו מן האילן בערב יום טוב) ולתלות בחג, ואם הכין אותם עבור החג ולא תלאם, מותר:

חל יום טוב ביום ראשון, אסור לשטחם בשבת אפילו הכינם לכך מערב שבת; שאין שבת מכינה ליום טוב:

נהגו להעמיד אילנות בבית הכנסת סביב לבימה, להזכיר שבחג השבועות העולם נדון על פרות האילן, ויתפללו עליהם. והגר"א בטל מנהג זה בהרבה קהילות, משום שעכשו הוא מחק העמים להעמיד אילנות בחגיהם:

נוהגים להיות נעורים כל הלילה ועוסקים בתורה ואומרים 'תיקון ליל שבועות' כסדר הכתוב בסידורים:

ואיתא בשו"ע האר"י ז"ל: 'דע שכל מי שבלילה זה לא ישן כלל ועיקר, והיה עוסק בתורה - מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק':

יזהרו מאד בתפילת שחרית ובקריאת התורה שלא יתנמנמו. ובעיקר בתפילת מוסף, כי הוא החיתום והגמר של מצות ספירת העומר שסיומה במנחה חדשה, ככתוב (ויקרא כג):

וספרתם לכם וגו' והקרבתם מנחה חדשה וגו'. והכל הולך אחר החיתום:

הנעורים כל הלילה, בשחרית נוטלים ידיהם ואין מברכין 'על נטילת ידים' וחלק מברכות השחר אלא שומעים אותן מפי מי שישן בלילה ונתחיב בברכות אלה. הוא מברך והם יוצאים ידי חובתם בשמיעה ובענית אמן:

וראה עוד להלן על ענין תיקון ליל שבועות:

חג שבועות שמח!