ברסלב - רבי נחמן מברסלב
רבי נחמן מברסלב  - חגי ישראל - ברסלב שיעורי תורה חוק נתן - לימוד יומי בספר הקדוש חק נתן - ברסלב אלבום תמונות - תמונות ראש הישיבה ואלפי תמונות צדיקים תולדות ברסלב - תולדות רבי נחמן מברסלב זל ותלמידיו הקדושים ברכות מהרב - רבי יוסף שובלי שליט"א צור קשר - ישיבת תיקון המידות דחסידי ברסלב Breslev english site
חג השבועות
חזרה לדף התפריט

לקט מתוך שבחי הבעש"ט - חג השבועות


רשימת הסיפורים:
  • המוכסן ומלאך המוות
  • ברית מילה
  • שליחות לדוכס
  • לתהות על קנקנו של הבעש"ט
  • הכנסייה בוערת
  • תפילה על גשם ועונשו של השד
  • הבעש"ט מחייה ילד
  • תפילת מנחה ביום כפור
  • בן זכר תמורת עושר
  • גלגול נשמות בדג ובכלב
  • מחלת האישה מגינה על העיר
  • מותו של ר' יוסף מלממד
  • הבעש"ט מתפלל בלא נכרים
  • טבעת מכסף ריבית
  • קברו של ר' דוד פורקעס
  • גניבת הלולקע
  • יום כיפור בשדה
  • הבעש"ט רואה למרחוק
  • סכנת טביעה ביום הבר מצווה
  • שלא ישמע כל אחד מה שצריך לשמוע
  • הילד העיוור
  • השר מקבל את מחלת האישה
  • חלום
  • הבעש"ט מחייה ילד
  • חולה אהבת ה'

המוכסן ומלאך המוות

גם בא מוכסן אחד שנתרועע מזלו מאוד והבעש"ט ראה שמלאך המוות רוקד אחריו ואמר לו דברים כבושים שישוב בתשובה, ומה לך לילך אחר קנייני עולם הזה, מוטב לעשות תשובה ולתקן דרכיו. וחשדו שהבעש"ט רוצה מעות, ורצה ליתן לו מעות, ולא קיבל ממנו. וכשיצא אמר הבעש"ט הוי שוטה, שהיום או מחר ימות, ודואג בשביל מזלו. וגיסו הרב מוהר"ר גרשון גער בו, ואמר למה הוציא מפיו דברים לא טוב על בר ישראל. והשיב לו, מה אעשה לכם שאתם סומים ולא ראיתם שמלאך המוות הולך אחריו. ונסע לביתו, ובעת הזאת היה גיסו של הבעש"ט מ' יעקב אלמן מאשתו, ונסע לישא אישה דרך המוכסן הנ"ל, כי דרך אחד להם. וכשבאו למלון לן בכפר אחד סמוך לכפר המוכסן, ועשה המוכסן הנ"ל סעודה הגונה בשבילו, והרב מ' יעקב לא רצה לאכול בשר, ונתנו מאכל של חלב בסוף השולחן. והתלוצץ בו המוכסן. ואח"כ הלכו לישן, ובלילה התעורר המוכסן בכאב ראש גדול ובצעקה גדולה, וביקש שיאמרו עמו וידוי, ולא היה שם שום אדם שיאמר עמו הוידוי. ואמר עמו הרב רבי יעקב וידוי, וענה אחריו הוידוי בניגון, ותמה ר' יעקב על זה. ואח"כ הלכה אשתו ממנו, כי אמרה אולי ישן הוא מעט, ונוח לו. ובזמן מועט השגיחה עליו והוא מת. וחזר ר' יעקב הנ"ל לביתו להודיע כי באמת סומים אנחנו.

ברית מילה

ומשם אדמו"ר נבג"מ שמענו, שמוהר"מ מטשארנאביל היה סנדק, והרב מ' אברהם ז"ל היה מוהל. וכאשר אמר ברכת המילה ביראה גדולה, נפל הסכין מידו מפני פחד ורעדה מגדולתו ית'. ואחרי זה שאל הרב מוהר"מ אותו על היראה הגדולה מה טיבה, והשיב: בעיני יפלא האיך אפשר לשאול שאלה כזו.

שליחות לדוכס

בקהילה קדושה אחת היה לאנשי העיר ייסורים ונגישות גדולות מהקאמיסאר שלהם, עד שממש לא יכלו לסבול. והיה ביניהם עצה שאין להם אופן אחר כי אם לשלוח שליח להדוכס שהיה רחוק מהם ערך שמונים פרסאות. ובחרו שני אנשים אפרתים, אחד זקן ונשוא פנים והשני איש רך בשנים. והזהירו אנשי הקהילה למען ה', שיזרזו את נסיעתם כי קרוב זמן הקאנטראקט (=החוזה), וכאשר יאחרו הזמן אפילו יום אחד יהיה מעוות שלא יוכלו לתקן. והנה דרך נסיעתם היה על קהילה קדושה מזריטש ובאו לאכסניה ביום א' בבוקר לשם והתפללו באכסניה. בין כך וכך דיבר הבעל הבית עימהם מה עסקיהם ולהיכן פניהם מועדות לנסוע, וספרו כל המאורע. אמר הבעל הבית, עצתי שתלכו אל רבינו הגדול לשאול פי קודשו מה תעשו. והגם כי הזקן היה מסרב מעט, עם כל זה השני שהיה רך בשנים נמשכה לבו לעצתו, ופיתה את הזקן שילכו להרב, וכן עשו. והנה בביאתם להרב מצאו שם רוב עם שרוצים לכנוס לפני ולפנים, ונשתהו כמה שעות עד שמצאו את הגבאי שלו, ואמרו לו שרצונם לכנוס להרב. והלך הגבאי להרב, והשיב להם בשם הרב שילינו פה הלילה, ולמחר ישיב להם תשובה. והיה קשה להאיש הזקן מאוד עיכובם, כי היו נחוצים מאוד לדרכם מפני שהזמן קצר מאוד. עם כל זה היו מוכרחים ללון שם. וביום המחר אחר התפילה, באו שנית לבית הרב, ונתעכבו גם כן הרבה עד שהגיע לסדרן. הלך הגבאי פעם שנית להרב, והשיב להם בשם הרב שילינו עוד לילה אחד פה. והיה קשה להם הדבר מאוד. והיו מתחרטים מאוד על הליכתם אליו, עם כל זה היו מוכרחים להתעכב עד יום ג'. וכשבאו ביום ג' באה להם תשובה מהרב שלא ייסעו בדרך הידועה כי אם בדרך אחרת, אשר היא עקומה. והאיש הזקן נתכעס מאוד על השני על עיכובם עד עתה על לא דבר. ועם כל זה שמעו לדבריו, ונסעו בדרך אשר צווה עליהם הרב. והנה בנסיעתם במר נפשם על עיכובם, נתקשרו השמים בעבים וירד עליהם הגשם מן השמים, ממש גשם שוטף. ובתוך כך תעו מן הדרך והיה להם צער גדול מאוד. ונסעו כך עד שבאו לכפר אחד. ומאוד נתקררו מן הגשם ורוח שהיה, ועמדו שם ללון. ונתנו הסוסים שלהם לערל שירעה אותם בלילה, וצוו עליו שיביא הסוסים בהשכמה. ולמחר השכימו ועמדו להתפלל וגמרו תפילתם ועדיין לא הביאו הסוסים, והיה להם צער גדול מאוד מעיכובם, כי נתייראו שיעברו המועד הקבוע. ובין כך בא הערל ואמר שנתפסו הסוסים לחצר השר, מפני שנמצאו בהיזק, ובקשו את בעל הבית שיסע להשר לבקש הסוסים. אמר הבעל הבית שבוודאי לא ילך להשר, כי מלבד שבוודאי לא יחזיר הסוסים, אלא אפילו יכה אותו מכות אכזריות, כי כן דרכו מעולם. ורצו לשלם להבעל הבית עבור טרחתו שילך לשם, ולא רצה בשום אופן כי גופו חביב עליו מממונו, והוכרחו הם במר נפשם לילך בעצמם להשר. והנה כאשר הגיעו להחצר, ראו עבד אחד, ונראה להם שהוא עבד הדוכס שלהם. וכיון שראה העבד אותם הכיר אותם גם כן שהם מקהילה הידועה, כי הוא היה כמה פעמים עם הדוכס. ושאלו את העבד מה טיבך בכאן, והשיב כי אני בכאן עם הד