רבי נחמן מברסלב  - חגי ישראל - ברסלב שיעורי תורה חוק נתן - לימוד יומי בספר הקדוש חק נתן - ברסלב אלבום תמונות - תמונות ראש הישיבה ואלפי תמונות צדיקים תולדות ברסלב - תולדות רבי נחמן מברסלב זל ותלמידיו הקדושים ברכות מהרב - רבי יוסף שובלי שליט"א צור קשר - ישיבת תיקון המידות דחסידי ברסלב Breslev english site
מועדי ה' - חנוכה תשס
סופגניה חנוכה

קיצור שולחן ערוך הלכות חנוכה - סימן קלט




סעיף א בבית שני כשמלכה מלכות יון, גזרו גזירות על ישראל ובטלו דתם ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצות, ופשטו ידיהם בממונם ובנותיהם, ונכנסו להיכל ופרצו בו פרצות וטמאו את הטהרות, וצר להם לישראל מאד בפניהם ולחצום לחץ גדול, עד שרחם עליהם אלהי אבותינו והושיעם מידם והצילם, וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים והרגום, והושיעו את ישראל מידם, והעמידו מלך מן הכהנים וחזרה מלכות ישראל יתר על מאתים שנה עד החרבן השני. וכשגברו ישראל על אויביהם ואבדום בכ"ה כסלו היה, ונכנסו להיכל ולא מצאו שמן טהור במקדש אלא פך אחד שהיה מונח בחותמו של כהן גדול, ולא היה בו להדליק אלא יום אחד בלבד והדליקו ממנו נרות המערכה שמונה ימים, עד שכתשו זיתים והוציאו שמן טהור. ומפני זה התקינו החכמים שבאותו הדור שיהיו שמונת ימים האלו שמתחילין כ"ה כסלו ימי שמחה והלל, ומדליקין בהם הנרות בערב על פתחי הבתים בכל לילה ולילה בשמונה עלילות להראות ולגלות הנס. וימים אלו נקראים חנוכה רצונו לומר "חנו כ"ה" שביום כ"ה חנו מאויביהם, ועוד מפני שבימים אלו עשו חנוכת הבית שהצוררים טמאוהו, ולכן יש אומרים שמצוה להרבות קצת בסעודה בחנוכה. ועוד מפני שמלאכת המשכן נגמר בימים אלו. ויש לספר לבני ביתו ענין הניסים שנעשו לאבותינו בימים אלו, (עיין יוסיפון) ומכל מקום לא הוי סעודת מצוה אלא אם כן אומרים בסעודה שירות ותשבחות, ומרבים בצדקה בימי חנוכה כי הם מסוגלין לתקן בהם פגמי נפשו על ידי הצדקה וביחוד ללומדי תורה העניים להחזיקם.

סעיף ב אין מתענין בימי חנוכה, אבל ביום שלפניהם וביום שלאחריהם מותרין בהספד ובתענית.

סעיף ג חנוכה מותר בעשיית מלאכה, אך הנשים נוהגות שלא לעשות מלאכה כל זמן שהנרות דולקות ואין להקל להם. והטעם שהנשים מחמירות יותר, מפני שהיתה גזרה קשה על בנות ישראל, שגזרו, בתולה הנישאת תבעל להגמון תחלה, ועוד מפני שהנס נעשה על ידי אשה בת יוחנן כהן גדול היתה יפת תאר מאד, ובקשה המלך הצורר שתשכב עמו ואמרה לו שתמלא בקשתו, והאכילתו תבשילי גבינה כדי שיצמא וישתה יין וישתכר וישן וירדם וכן היה, וחתכה את ראשו והביאתו לירושלים, וכראות שר צבאם כי אבד מלכם וינוסו. ולכן קצת נוהגין לאכול מאכלי חלב בחנוכה זכר לנס שנעשה על ידי חלב.

סעיף ד כל השמנים כשרים לנר חנוכה, ומכל מקום מצוה מן המובחר ליקח שמן זית, דומיא דנס שבמקדש שהיה בשמן זית, ואם אינו מצוי יברור שאם שמן שאורו זך ונקי, או נרות של שעוה שגם כן אורו זך ולא יהיו שנים קלועים ביחד משום דהוה כמדורה, אלא כל נר יחידי, ולא יעשה משעוה של בתי עובדי כוכבים משום דמאיס, וכן כל הפתילות כשרות לנר חנוכה, ומצוה מן המובחר ליקח צמר גפן, ואינו צריך בכל לילה פתילות חדשות אלא מדליק גם בראשונות עד שיכלו.

סעיף ה אם מדליק בנר של חרס, כיון שהדליק בו לילה אחד נעשה ישן, ואין מדליקין בו בלילה שני משום דמאיס. ועל כן יהיה לו מנורה נאה של מיני מתכות, ומי שידו משגת יקנה מנורה של כסף, להידור מצוה.

סעיף ו מנהג פשוט במדינתנו כמהדרין מן המהדרין שמדליקין כל אחד ואחד מבני הבית בלילה הראשון נר אחד, ובשני שתי נרות, וכן מוסיפין, עד שבליל שמיני מדליקין שמונה. וצריכין ליזהר שיתן כל אחד ואחד נרותיו במקום מיוחד, כדי שיהיה היכר כמה נרות מדליקין. ולא ידליקו במקום שמדליקין נרות כל השנה, כדי שיהיה היכר שהם נרות חנוכה.

סעיף ז מצות נר חנוכה להדליק בפתח הסמוך לרשות הרבים משום פרסומי ניסא, וכך היו עושין בזמן המשנה והגמרא. ובזמן הזה שאנו דרים בין האומות מדליקין בבית שהוא דר בו. ואם יש בו חלון לרשות הרבים ידליקם שם. ואם לאו מדליקין אצל הפתח, ומצוה שיניחנה בטפח הסמוך לפתח בשמאל, שתהא מזוזה מימין ונר חנוכה משמאל, ונמצא שהוא מסובב במצות ויותר טוב להניחם בחלל הפתח.

סעיף ח מצוה להניחם למעלה משלשה טפחים מן הקרקע ולמטה מעשרה טפחים, ואם הניחם למעלה מעשרה יצא, אבל אם הניחם למעלה מעשרים אמה לא יצא. משום דלמעלה מעשרים לא שלטא עינא. ומי שהוא דר בעליה יכול להניחם בחלון, אף על פי שהוא גבוה למעלה מעשרה טפחים. אבל אם החלון למעלה מעשרים אמה מקרקע רשות הרבים. דלא שלטא בהו עינא מההולכים ברשות הרבים, אזי טוב יותר להניחם אצל הפתח.

סעיף ט הנרות יהיו בשורה אחת בשוה לא אחד גבוה ואחד נמוך, ויהיה הפסק בין נר לנר שלא יתקרב הלהב של זה לזה ויהיה כמו מדורה. ובנרות של שעוה יהיה הפסק שלא יתחמם זה מזה ויטוף השעוה ויתקלקלו. מילא קערה שמן והקיפה פתילות, אם כפה עליה כלי, כל פתילה עולה בשביל נר אחד, לא כפה עליה כלי אפילו לנר אחד אינו עולה, לפי שהוא כמדורה. נר שיש לו שתי פיות או יותר לא ידליקו בו שנים, אפילו בלילה הראשונה, משום דליכא היכא כמה נרות מדליקין.

סעיף י זמן הדלקתן מיד בצאת הכוכבים ולא יאחר, ואסור לעשות שום דבר קודם הדלקה אפילו ללמוד, רק אם לא התפלל מעריב יתפלל תחלה ואחר כך ידליק, וקודם שידליק יקבץ כל בני ביתו לפרסומי מילתא, וצריך לתת שמן שידלקו לכל הפחות חצי שעה, ובדיעבד אם לא הדליק מיד, יכול להדליק בברכה כל זמן שבני ביתו נעורים, אבל לאחר שבני ביתו ישנים, תו ליכא פרסומי ניסא, ידליק בלא ברכה. אם לא היה לו פנאי להדליק בלילה יכול להקדים את עצמו ולהדליק מפלג המנחה ולמעלה, דהיינו שעה ורביעית קודם צאת הכוכבים (והיינו שעה זמניות לפי ערך היום, ובימי חנוכה שהימים קצרים אם היום ארוך רק עשר שעות רגילות, אזי פלג המנחה הוי שעה אחת ושני מינוטין (רגעים) וחצי) ובלבד שיתן שמן כדי שיהיו דולקות עד חצי שעה לאחר צאת הכוכבים, ואם אינן דולקות כך לא קיים המצוה.

סעיף יא סדר הדלקתן כפי מנהגנו: בלילה הראשונה מדליק הנר שכנגד ימינו, ובלילה שניה מוסיף עליו נר כנגד שמאלו, וכן בכל לילה מוסיף כנגד שמאלו וזה שהוא מוסיף מדליק בראשונה ופונה והולך לימינו.

סעיף יב בליל ראשון יברך המדליק קודם ההדלקה שלש ברכות: להדליק, שעשה נסים ושהחיינו. ובשאר הלילות אינו מברך שהחיינו. לאחר שבירך הברכות מדליק נר אחד, ובעוד שמדליק האחרות אומר הנרות הללו וכו'. גר אומר שעשה נסים לישראל ואם אמר לאבותינו יצא. אונן רחמנא ליצלן אם יש אחר ידליק האחר בברכות והוא יענה אמן. ואי ליכא אחר ידליק הוא בלא ברכות.

סעיף יג קיימא לן הדלקה עושה מצוה, פירוש ההדלקה היא המצוה, ובשעת ההדלקה צריכין להיות הנרות במקומן הראוי וכשיעור הראוי, לאפוקי אם הדליקן למטה משלשה טפחים או למעלה מארבע אמות, ואחר כך כשהן דולקות הניחן במקומן, פסולין. וכן אם בשעת הדלקה לא היה שמן כשיעור ואחר כך הוסיף לא מהני. וכן אם העמידן במקום שהרוח שולט ועומדין לכבות, לא קיים המצוה וחייב להדליקן שנית אבל לא יברך. אבל אם העמידן כראוי ועל ידי מקרה כבו, כבר קיים המצוה, ומכל מקום נוהגין שחוזר ומדליקן. ונוהגין להחמיר שלא להדליק נר מנר אלא מדליקין מן השמש או מנר אחר.

סעיף יד כל זמן מצותן דהיינו חצי שעה אסור ליהנות מאורן, ולכן נוהגין להניח אצלן את השמש שהדליקן בו, כדי שאם ישתמש אצלן ישתמש לאור השמש וצריכין להניחו קצת למעלה מן הנרות שיהא ניכר שאינו ממנין הנרות.

סעיף טו מדליקין נרות בבית הכנסת משום פרסומי ניסא ומברכין עליהן, ומניחין בכותל דרום ומדליקין בין מנחה למעריב, ואין אדם יוצא בנרות של בית הכנסת וצריך לחזור ולהדליק בביתו ומי שהוא אבל רחמנא ליצלן לא ידליק בלילה הראשונה בבית הכנסת, משום דצריך לומר שהחיינו ואבל אין לו לומר שהחיינו בצבור, אבל בביתו מברך שהחיינו.

סעיף טז נשים חייבות בנר חנוכה שאף הן היו באותו הנס. ויכולה אשה להדליק בעד כל בני ביתה, וקטן שהגיע לחינוך גם כן חייב. סומא אם יכול להשתתף עם אחר בפרוטה מוטב, ואם יש לו אשה היא מדלקת בשבילו, ואם אין לו אשה ויש לו דירה מיוחדת, שאין לו במי להשתתף מדליק על ידי סיוע אחר.

סעיף יז בערב שבת מדליקין תחלה נר חנוכה, ואחר כך נר שבת, ובלבד שיהא לאחר פלג המנחה ומתפללין תחלה מנחה. וצריך שיתן שמן כדי שידליקו עד חצי שעה לאחר צאת הכוכבים, דאם לא כן הוי ליה ברכה לבטלה. ואם הדליק אצל הפתח צריך ליזהר להפסיק באיזה דבר בינם לבין הדלת, שלא יכבם הרוח בפתיחת ונעילת הדלת.

סעיף יח במוצאי שבת מבדילין ואחר כך מדליקין נר חנוכה, ובבית הכנסת מדליקין קודם ויתן לך.

סעיף יט מי שהוא אינו בביתו אלא במקום אחר, אם יודע שאשתו מדלקת בביתו ידליק הוא במקום שהוא בלא ברכות. וטוב אם אפשר שישמע תחלה את הברכות ממי שמדליק שם ויכוין לצאת בברכותיו ויענה אמן. ואחר כך ידליק הוא בלא ברכות. ואם אין אשתו מדלקת בביתו, וכן הבחורים באכסניא שלהם צריכין להדליק בברכות, או ישתתפו עם הבעל בית, שיתנו לו איזה פרוטה שיהיה להם גם כן חלק בשמן ופתילה, והבעל בית יוסיף קצת שמן על השיעור בשביל השותף, אבל יש להם להדר שידליקו כל אחד בפני עצמו, ומי שהוא בעירו אלא בבית אחר, כשהגיע זמן הדלקה צריך לשוב לביתו ולהדליק.

סעיף כ השמן שנשאר במנורה לאחר חנוכה, וכן הפתילות, עושה להן מדורה ושורפן, משום דהוקצו למצותן ואסור להנות מהם, אלא אם כן התנה מתחלה שאינה מוקצה מה שישאר.

סעיף כא כל שמונת ימי חנוכה אומרים בשמונה עשרה על הניסים, ואם שכח ולא אמרו אם נזכר קודם שאמר את השם מן הברכת הטוב שמך וכו' חוזר ומתחיל על הניסים, אבל אם לא נזכר עד לאחר שאמר את השם, גומר את הברכה ואינו חוזר.

סעיף כב כל שמונת ימי חנוכה גומרין את ההלל. ואין אומרים לא תחנון ולא אל ארך אפים, ולא למנצח ולא צדקתך צדק.

סעיף כג קורין בכל יום תלתא גברי בקרבנות הנשיאים שבפרשת נשא, ביום הראשון מתחילין לכהן מן ויהי ביום כלות משה עד לחנוכת המזבח, ללוי ויהי המקריב ביום הראשון וגו' עד מלאה קטרת, ולישראל פר אחד וגו' עד בן עמינדב. ביום השני לכהן וללוי ביום השני וגו' ולישראל ביום השלישי וגו', וכן בכל יום לכהן וללוי היום שעומדין בו, ולישראל היום שלאחריו, וביום השמיני לכהן וללוי ביום השמיני, ולישראל מתחילין ביום התשיעי וגומרין כל הסדר וגם בפרשת בהעלתך עד כן עשה את המנורה.

סעיף כד בשבת חנוכה מוציאין שני ספרי תורה, בראשון קורין פרשת השבוע ובשני המפטיר בשל חנוכה יומו, ומפטירין רני ושמחי. ואם יש עוד שבת אחת מפטירין בו במלכים בנרות דשלמה. בראש חדש טבת בחול מוציאין שני ספרי תורה, באחד קורין תלתא גברא בשל ראש חדש ואחר כך הרביעי בספר תורה השני בשל חנוכה יומו, משום דראש חודש תדיר טפי, וקיימא לן תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם, ולכן מקדימין ראש חדש. ואם טעו והתחילו לקרות בשל חנוכה, ואפילו עדיין לא התחילו לקרות אלא שכבר בירך העולה, אין צריכין להפסיק אלא העולה גומר קריאתו, ואחר כך קורין להנשארים בשל ראש חדש. אם קראו ראשונה בשל ראש חדש כראוי, אלא שטעו וקראו גם את הרביעי בשל ראש חדש, אפילו נזכרו מיד לאחר שבירך הקורא, אם לא הוציאו רק ספר תורה אחת אין צריכין לקרות יותר, אבל אם הוציאו שני ספרי תורה שיש כאן חשש משום פגמו של ספר תורה, שלא יאמרו פסול הוא, צריכין לקרות בו חמישי בשל חנוכה, ואחר החמישי יאמר חצי קדיש.

סעיף כה חל ראש חדש טבת בשבת מוציאין שלשה ספרי תורה, בראשון קורין ששה גברי בפרשת השבוע, בשני שביעי בשל ראש חדש ומתחילין וביום השבת ואומרים חצי קדיש, ובשלישי מפטיר בשל חנוכה יומו ומפטירין רני ושמחי, ואף על גב דתדיר קודם, זהו בקריאה שקורין שניהם, אבל בהפטרה שאין מפטירין אלא אחת, דוחין של ראש חדש וקורין של חנוכה משום פרסומי ניסא.

סעיף כו בחמשה עשר בשבט ראש השנה לאילנות, אין אומרים בו תחנון, ונוהגין להרבות בו במיני פירות אילנות.

חזרה לראשית הדף חזרה לדף התפריט